יש לי ילדה שלא אני ילדתי אותה,

היא לא ביולוגית שלי

אבל היא הבת שלי.

נשמע לכן כמו סיפור רגיל של מישהי שאין לה יכולת להביא ילדים לעולם?

אז זהו שלא.

לא ידעתי אם אני רוצה להיות אמא.

תמיד הרגשתי שלכולן מסביבי ברור מגיל מאוד קטן שהן רוצות להיות אימהות, שהיצר הבסיסי הזה שקיים כביכול בכל אישה היה ממש טבעי להן ואני לא הרגשתי את זה.

מגיל קטן אהבתי מאוד ילדים, תמיד הילדים הקטנים של המשפחה היו סביבי, עבדתי בגן בתור נערה, גידלתי את אחי הקטן וטיפלתי בו, הדרכתי בתנועת נוער. ילדים היו החיים שלי ועדיין לא ידעתי אם אני רוצה להיות אמא.

בעולם שבו הילודה מאוד גבוהה וזה מסביב כל הזמן מאוד קשה להיות בשאלה על כזה טאבו.

אבל אני נכנסתי לשאלה הזו, הלכתי לקבוצה של נשים שמתלבטות לגבי אימהות, בחנתי, בדקתי ובסופו של דבר החלטתי ללכת לטיפול במים.

הרגשתי שאני צריכה משהו שיחדור עמוק יותר, ללא מילים, משהו שיחזיר אותי לעוברות שלי. החלטתי לצאת למסע עומק של בחינת השאלה הכל כך גדולה הזו.

בתוך הטיפול במים צללתי לעומקים, הרגשתי, חוויתי והבנתי - אני כן רוצה להיות אמא, אבל לא להיות בהיריון כרגע.

באותו זמן חברה טובה חיפשה שותפה להורות משותפת ואני נעניתי להצעה.

היום אני אמא לאייר שדנה ילדה ומהרגע הראשון שהיא יצאה לאוויר העולם הרגשתי שאני אמא שלה באש ובמים.

המסע הזה הוביל אותי גם לידיעה פנימית שאני רוצה להיות בהיריון בעצמי.

בתוך התהליך הזה הרגשתי שאני רוצה להיות מטפלת במים בעצמי ולהביא את הקסם הזה לעוד ועוד אנשים. הקסם והכוח המופלא שהמים מביאים איתם.

אני מאמינה שבמים יש הרבה מאוד ריפוי לגוף ולנפש.

במפגשים במים אצלי במים עוברים מסע, מתקלפות השכבות, מתגלים דברים.

בטיפול מניחים לרגע בצד את עומס החיים וצוללים לתוך עולם אחר, צוללים לתוך עצמנו.

לעיתים ישנה תנועה שנוצרת שלא בהכרח עוברת דרך המודעות שלנו אבל אנחנו מרגישים אותה.

זה קורה בטיפול וואטסו חד פעמי, בתהליך של טיפולים במים, בסדנאות זוגיות וסדנאות קבוצתיות חווייתיות במים ובשחיית תינוקות.

אני מטפלת בנשים, נשים בהיריון, נשים בתהליכי פוריות, אימהות באשר הן, זוגות ובתינוקות.

מוזמנות לצאת איתי למסע.